בִּכְתִיב חָסֵר הוא פרויקט חזותי-טיפוגרפי המפגיש בין זיכרון אישי לאמנות גרפית, דרך מילים אחרונות שנכתבו בכתב ידם של חללים ונרצחים ממלחמת חרבות ברזל. הטקסטים – יומנים, מכתבים, שירים או ציטוטים אהובים – נבחרו בקפידה על ידי בני המשפחה והחברים הקרובים, כמייצגים את רוחם של יקיריהם.

הפרויקט מעניק לטקסטים הללו נראות חדשה: באמצעות טיפוגרפיה דינמית, דימויים מופשטים ותנועה גרפית חיה, המילים מקבלות חיים – לא רק כזיכרון, אלא כהתגלמות פועמת של זהות ואנושיות. הפרויקט עושה שימוש בפונטים שפותחו במסגרת מיזם "אות.חיים", אשר ממירים כתבי־יד אותנטיים של נופלים לפונטים דיגיטליים, תוך שמירה מדוקדקת על הקצב והאופי של הכתב המקורי.

היצירה כולה נעה בין אישי לקולקטיבי, בין שפה גרפית לתחושות שלא תמיד ניתנות לביטוי. במקום לבנות נרטיב סדור, הפרויקט בוחר להישען על השהות, על ההד, על החלל שנותר. כך נוצרת חוויית זיכרון מסוג אחר – אינטואיטיבית, חזותית, בלתי ישירה – שמבקשת לא רק לזכור, אלא גם להרגיש.