הקליפ לשיר מקורי של אוראל צגיהLeft Lane , המשרטט דיוקן רגשי של כמיהה מתמדת למשהו אחר, רחוק ובלתי מושג. הווידאו בוחן את המתח בין עולמות פנימיים לכליאה חיצונית, בין תשוקת השחרור לבין חוסר סיפוק עמוק ומתמשך.

הקליפ נע בין שני מרחבים חזותיים ודימויים משלימים: נופים אורבניים מוקרנים על קירות ומופיעים על גופה החי של רקדנית, שממשיכה לרקוד גם כשהיא לכודה. במקביל, נראית הזמרת לבדה על חוף הים – סביבה פתוחה לכאורה, אך טעונה במשקלים רגשיים.

העריכה יוצרת תנועה בין פנים לחוץ, מטשטשת את הגבולות בין הדמויות והמרחבים, ומזמינה את הצופה להזדהות עם חוויית הפיצול והחיפוש. אלמנט המקרן – שמופיע כמרכיב מרכזי – אינו רק מאיר, אלא גם חושף, מקרין החוצה את תחושת הכליאה, התקיעות והכמיהה של הדמות המרכזית.

הקליפ מיועד לחשיפה בפלטפורמות מוזיקה, פסטיבלים ותערוכות אמנות, והוא נושא חתימה אישית-רגשית עם שפה חזותית עכשווית ורגישה, הפונה לקהלים שמבקשים עומק, תנועה ונשמה.